ערכת מבחניםמזה עשרות שנים נעשה שימוש במבחני אישיות ככלי להערכת מועמדים למסגרות שונות. בעוד שהמטרה הראשונית של מבחנים אלה היא זיהוי חריגות וחולשות במבנה האישיות לצורך התערבות טיפולית, מהר מאוד הפכו מבחני האישיות לכלי המשמש בידי פסיכולוגים ויועצים תעסוקתיים למטרות נוספות כמו בחינת סיכויי ההסתגלות וההתאמה של מועמדים למשרה, תפקיד או השתייכות כללית לארגון. כך גדלה שכיחות השימוש במבחני אישיות וכיום הם מהווים כלי מיוני בתהליכי המיון לארגונים גדולים כמו צה”ל וכן בתהליכי מיון תעסוקתי ואף במיונים לבחינת ההתאמה של משפחות לחיים בישובים קהילתיים. דוגמאות אלה לכשעצמן מלמדות על היקף השימוש במבחני אישיות כחלק מתהליכי המיון וההערכה בישראל. ניתן לומר בזהירות, אך גם בביטחון, כי מרבית האוכלוסייה תעבור הליך מיוני כלשהו במהלך חייה. מסיבה זאת נראה כי באוכלוסייה הכללית ובקרב מועמדים למיונים בפרט קיים צורך להכרה והבנה של תחום מבחני האישיות, ולו באופן כללי, כפי שייעשה במאמר זה.
חקר האישיות הינו תחום במדע הפסיכולוגיה המשיק לחקר מבנים קרובים כמו אינטליגנציה ואינטליגנציה רגשית ולתחומי ידע רחוקים מעט יותר כמו גנטיקה ופיזיולוגיה. למושג “אישיות” הגדרות רבות והשונות בניהן נובעת בעיקר מהשונות באסכולה ובפרקטיקה של החוקרים או התאורטיקנים העוסקים בתחום זה. במאמר זה נסתפק בהגדרה רחבה לפיה האישיות היא מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות המכתיבות את ההתנהגות, המחשבות והתחושות של הפרט במצבים בהם פרטים אחרים לא בהכרח יתנהגו, יחשבו ויחושו כמותו (ויקיפדיה). הגישה המתקדמת ביותר כיום לתיאור מרכיבי האישיות של האדם היא גישת “חמשת הגדולים” (Big Five). גישה תאורטית זו קובעת כי ניתן לאפיין בני אדם על פי מיקומם בסולמות מדידה המשקפים חמישה ממדי אישיות המשותפים לכלל בני האדם, מעבר לתרבויות ולמקום מושבם הגאוגרפי McCrae & Costa, 1999)). חמשת ממדי האישיות הם:
– נוירוטיות(Neuroticism) : חרדה, עויינות וכעס, דיכאון, מודעות עצמית, אימפולסיביות ופגיעות.
– מוחצנות (Extraversion): חברותיות, אסרטיביות, פעלתנות, חיפוש אחר ריגושים, רגשות חיוביים.
– פתיחות (Openness to experience): דמיון, אסתטיקה, רגשות, פעולות, רעיונות, ערכים.
– נועם הליכות (Agreeableness): אמון, ישירות, אלטרואיזם, מחויבות, צניעות, דבקות באידאלים
ורחמנות.
– מצפוניות :(Conscientiousness) מחויבות למטרה, שאיפה להישגיות, משמעת עצמית, חריצות.
המיקום בכל אחד מסולמות המדידה נקבע באמצעות מבחן Revised NEO Personality Inventory (NEO PI-R; Costa, 1996) המייצר את תמונת הפרופיל האישיותי של הנבחן. מבחן זה ומבחנים דומים שחוברו לפניו ואחריו, תוך אימוץ אותה שיטת מדידה ואותו רעיון תאורטי, משמשים כיום בתהליכי המיון לצה”ל וכן בתהליכי האבחון וההערכה המתקיימים במכוני המיון למסגרות שונות. כך למשל, מבחן (Behavioral Tendencies Scales) BTS פותח בחברתTOP-C תוך אימוץ גישת חמשת הגורמים וסולמות המדידה של מבחן NEO PI-R. מבחן CPI (California Personality Inventory) המוכר לרבים כ -“שאלון 300” פותח למעשה על בסיס מבחן MMPI Minnesota Multiphasic Personality) (Inventory אשר חובר עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת(Hathaway & McKinley, 1943, 1951) . המשותף לכל אותם מבחנים הוא אופן איסוף הנתונים המלמדים על מאפייני האישיות ונטיות ההתנהגות של הנבחן.
כל המבחנים שצוינו עד כה שייכים לקבוצת “מבחני דיווח עצמי“. במבחנים מסוג זה הנבחן מדווח על רגשותיו או על אופן התנהגותו בסיטואציות שונות ועל עמדותיו הערכיות נוכח מצבים שונים בהם הוא או אחרים מצויים. כך למשל, באחד ממבחני האישיות הבודקים יכולת ודפוסי הסתגלות למקום עבודה חדש, הנבחן יתבקש לדרג (1-5) את מידת הסכמתו להיגדים כמו “כאשר אני מצוי בקונפליקט בעבודה אני לא נח עד שאשכנע את כולם בצדקתי” או “במקום עבודה חדש אני רוכש חברים חדשים במהרה”. במבחן אחר הבוחן נטיות התנהגותיות, הנבחן יתבקש לבחור באחת מהתשובות הנתונות. לדוגמה, בתגובה להיגד “אני מדבר על הרגשות שלי”, הנבחן יתבקש לבחור באחת התשובות: א. רק כשזה הכרחי. ב. בין זה לזה. ג. ברצון, כל פעם שיש לי הזדמנות לכך. אם כן, על בסיס הדיווח של הנבחן נקבע הפרופיל האישיותי שלו או נקבעות נטיות ההתנהגות שלו או תפיסותיו הערכיות וכן הלאה בהתאם למבחן הנתון ומטרתו.
מכוני המיון כיום עושים שימוש נרחב במבחני אישיות מסוג “דיווח עצמי”, על אף העובדה כי מבחנים אלה סובלים ממספר חולשות מהותיות. חולשה מרכזית של מבחני האישיות מהסוג המדובר נעוצה בעובדה כי קיימת חפיפה בין מאפייני אישיות ובין מבנים דומים כמו אינטליגנציה ואינטליגנציה רגשית (Matthews et al, 2012). חפיפה זו מקשה על ייחוס התכונה או הנטייה ההתנהגותית למאפיין אישיותי או אולי ליכולת קוגניטיבית כללית או נקודתית בתחום הרגש (מדוע חשוב לדעת למה לייחס את התכונה או הנטייה ההתנהגותית? כיוון שייחוס לאישיות יצביע על דפוס קיים ועקבי בעוד שייחוס לאינטליגנציה עשוי להצביע על תגובה נקודתית להקשר נתון). אמנם, ניתן לזהות באמצעות כלים סטטיסטיים את מקור התכונה או את משקלה הייחודי של האישיות כמקור להתנהגות אך חקירה מעין זו חורגת מהפרקטיקה הנהוגה במכוני המיון ובפועל היא נותרת בתחום המחקר האקדמי. המשמעות הנוספת הנגזרת מכך היא שמבחני דיווח עצמי נתונים להשפעת אפקט הרציה, כאשר הנבחן משיב בהתאם להשערותיו לגבי התשובה הנכונה או התשובה הרצויה. כך, נבחן בעל אינטליגנציה גבוהה יזהה בנקל את דפוס התשובות הרצוי ולכן הוא, בשונה מאחרים, עשוי ליצור הטיה של התשובות ויצירת פרופיל אישיותי שאינו משקף את אישיותו בפועל. הפן השני של אותו מטבע הוא שאלת המודעות: האם אדם הנדרש לדווח על התנהגותו, רגשותיו, ערכיו וכן הלאה, בהכרח מודע לאותן התנהגויות, רגשות וערכים? ומה משקלם של מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים שלנו, המודעים והפחות מודעים, בקביעת דפוסי התשובות של הנבחן?
בשל חולשות מבחני האישיות מסוג “דיווח עצמי” ואולי בשל ההרגל, מכוני המיון משלבים לעיתים קרובות סוג נוסף של מבחני אישיות – “מבחני השלכה”. המבחנים המוכרים והשכיחים ביותר במיונים התעסוקתיים הם מבחן TAT Thematic Apperception Test)), מבחן השלמת משפטים Sentence Completion Test)) ומבחן HTP (House, Tree, Person) . מבחנים אלה מורכבים מגירויים עמומים הנתונים לפרשנות רחבה של הנבחן ובהתאמה גם לרפרטואר תגובות רחב. הרעיון התאורטי עליו מבוססים מבחני ההשלכה נובע מהגישה הפסיכואנליטית ומהנחת היסוד לפיה נוכח אותם גירויים עמומים, הנבחן יגיב באמצעות השלכה של רגשותיו, מאווייו, פחדיו, רצונותיו ועמדותיו. כך ייחשף עולמו הפנימי של הנבחן על תכניו המודעים והלא מודעים, הגלויים והחבויים.
במבחן TAT הגירוי הוא התמונה המוצגת לנבחן. להלן שתי תמונות לדוגמה הממחישות את עמימות הגירוי שמספקות התמונות. ניתן להתרשם כי התמונות ניתנות להבנה ופרשנות שונה. הנבחן מתבקש לכתוב סיפור קצר על המתרחש בתמונה. התכנים אותם יעלה הנבדק, כמו גם אלה שלא יעלה, ישמשו את הבוחן להתרשמות באשר לאישיותו של הנבחן, נטיותיו, פחדיו וכן הלאה.
מקור: Psylab.info
במבחן HTP הפחות שכיח באבחונים תעסוקתיים, מוצג לנבחן הגירוי העמום ביותר (מבין המבחנים הנדונים במאמר זה) כאשר הוא מתבקש לצייר בית, עץ ואדם ובהמשך מתבקש להסביר את הציורים. גם במקרה זה, תוצאות המבחן תלויות בפרשנות של הבוחן, פרשנות המושפעת במידה רבה מהשכלתו, ניסיונו ואף מאישיותו של הבוחן עצמו.
במבחן השלמת משפטים מוצגת לנבחן רשימת משפטים חלקיים אותם עליו להשלים. לעיתים נדרש הנבחן להשלים את המשפטים תוך פרק זמן נתון וזאת במטרה להפחית את התערבותה של החשיבה המודעת ולקבל כמה שיותר תגובות אסוציאטיביות אשר תחשופנה את עולמו הפנימי. עם זאת, מאחר ופריטי המבחן (המשפטים החלקיים) אינם עמומים לגמרי הרי שיש להניח כי קיימת מידה של חשיבה מודעת בעת מילוי המבחן. פריטי המבחן משתנים בהתאם לסוג האבחון הנדרש. באבחונים התעסוקתיים יוצגו פריטים הבוחנים תחומים רלוונטיים כמו יכולת הסתגלות, יצירתיות, דפוסי התמודדות, יחסי משפחה, פחדים, תפיסה עצמית ותפיסת האחר. להלן מספר דוגמאות לפריטים שנוכל למצא במבחן ואשר מתייחסים לתחומים השונים: “כאשר ראה שאחרים מצליחים יותר ממנו, הוא … / אני מתפעל מ … / כשלא מצא איש שיעזור לו, הוא … / אמא רעה בדרך כלל … / הילד פחד ביותר … / רוב האנשים אינם יודעים שאני … / אחרים חושבים ששאיפותיי הן … ” ניתן להבחין מיד כי רפרטואר התגובות האפשריות לכל פריט הוא רחב. מכאן שניתן לייחס את הבחירה בתגובה מסיימת לנבחן עצמו ולעולמו הפנימי ופחות לפריט עצמו. בנוסף, בשל השונות המתאפשרת בדפוסי המענה על הפריטים, ניתן לזהות את השונות בין נבחנים בהתאם לקריטריונים נתונים כמו למשל דפוסי התמודדות עם קונפליקטים, יכולת הסתגלות וכיו”ב.
למרות השונות בין נבחנים, ידוע כי אוכלוסיות מובחנות נוטות לדפוסי השבה דומים. כך למשל, נבחנים המשתייכים לאשכולות אוכלוסייה המזוהים על פי שפה ותרבות יציגו רפרטואר תגובות דומה. שנן וניסן (1961) התייחסו לסוגיה זו וציינו את הצורך בהכרת נורמות התגובה של אוכלוסיות שונות: “… העדר אינפורמציה נורמטיבית לגבי קבוצות גיליות, קבוצות מוצא ומעמד חברתי, והעדר אינפורמציה על הבדלי התגובות בין אוכלוסיות “מופרעים” לבין אוכלוסיה “נורמלית” – שוללים מן המשתמשים במבחנים אלה יסוד להערכה אובייקטיבית של התגובות המתקבלות”. לפיכך, על הבוחן להכיר היטב את נורמות המענה בקרב אותו אשכול אוכלוסייה אליו משתייך הנבחן בכדי שיוכל לזהות חריגה מנורמות המענה המקובלות באותה אוכלוסייה.
מבחני השלכה סובלים מחולשות והטיות שמקורן בבוחן, בנבחן או בשניהם. מאחר ותגובות הנבחן אינן מקבלות ביטוי כמותי, סטטיסטי אובייקטיבי, הן נתונות לפרשנות רחבה של הבוחן. זה האחרון עשוי לגבש עמדה המושפעת משורה של הטיות אפשריות החל מתפיסה אתנוצנטרית ועד להטיות דמיון למעריך, סטריאוטיפ, נטייה להחמרה / להקלה, אפקט ההילה והטיות פסיכולוגיות נוספת שחלקן קשורות לאישיותו ולניסיונו של הבוחן עצמו. מעבר לכך, וכפי שכבר נרמז קודם לכן, בכדי לייצר הערכה אובייקטיבית נדרשת מהבוחנים הכרות עמוקה עם דפוסי התגובות השכיחים באוכלוסייה נתונה אליה משתייך הנבחן. בכדי להתגבר על חולשה זו, מספר מכוני מיון פיתחו התמחות ומיומנות במיון והערכה של אוכלוסיות מובחנות. כך למשל, במכון גליל המתמחה בטיפול באוכלוסיות פריפריאליות של צעירים בני החברה הערבית, פותחה מיומנות והיכרות עמוקה עם הדפוסים המקובלים בחברה זו. כך, עובדי המכון חידדו את הרגישות לזהות אנומליות בתגובות הנבחנים אם וכאשר הן מתרחשות. כאמור לעיל, חלק מההטיות מקורן בנבחנים עצמם. על אף הגירויים העמומים המונחים לפניהם בשאלוני ההשלכה, הרי שמרבית הנבחנים יודעים כיום להציג את התשובות והמאפיינים ההתנהגותיים הנכונים והרצויים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מרבית מבחני ההשלכה כיום הינם כלים שחוקים ומוכרים ו”מפתחות ההצלחה” מוכרים זה מכבר לקהל הרחב.
בעוד שקיימת ציפייה ממכוני המיון לביצוע הערכות מדויקות ומתן תוצאות ברורות, נחרצות וחד משמעיות, אנשי מיון ותיקים ומנוסים ינקטו דווקא בגישה זהירה בעת כתיבת הערכות באשר להתאמה תעסוקתית, חברתית או אחרת. זאת, בשל היכרותם עם חולשות מבחני האישיות ומתוך ביטחון וידע מקצועי אשר ינחה אותם לראיה רחבה תוך התייחסות לכלל ממצאי המבחנים הנערכים במרכזי הערכה.
בנוסף למבחני ההשלכה והדיווח העצמי קיימים ברשות המאבחן כלים נוספים לזיהוי נטיות התנהגות. כלים אלה מבוססים על הרעיון לפיו בכדי לנבא את התנהגותו של האדם, ראוי להציבו בסיטואציות שונות, לבחון את תגובותיו ולהקיש מהן על דפוסי התנהגותו בסיטואציות דומות בעתיד. כל המבחנים העושים שימוש בכלים אלה, כמו דינמיקה קבוצתית, סימולציות ואף חלקים בראיונות אישיים, נכנסים תחת ההגדרה של “מבחני מצב“. התוספת של מבחני המצב לערכות המיון משפרת אמנם את יכולת הניבוי באשר להתאמה והסתגלות הנבחן למסגרת נתונה, אך גם מבחנים אלה נתונים להטיות שצוינו מוקדם יותר, הן מצד הבוחן והן מצד הנבחן. זאת ועוד, מבחני המצב נתונים להטיה הנובעת מאפקט “טעות הייחוס הבסיסית” כאשר ההתנהגות הנצפת מיוחסת לאדם, לאישיותו ולנטיותיו, ופחות לסיטואציה הייחודית בה הוא נתון.
הפתרון לחולשות המבחנים שתוארו עד כה מצוי בפיתוח כלים חדשים המודדים תגובות פיזיולוגיות (לא נשלטות ולא מודעות) של הנבחנים נוכח מצבים, תמונות וגירויים שונים. עד לתיקוף כלים אלה והכנסתם לשימוש נרחב, כל שנותר לעת הזו הוא להעמיק את ההשקעה בשיפור מיומנויות הבוחנים והעלאת המודעות להטיות השונות הפועלות בעת הפעלת כלי האבחון וסיכום הממצאים.
מקורות
שנן, י., ניסן, ש. (1961). השלמת משפטים – מכשיר בהערכת האישיות ובחקירתה. מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות , 11 (3): 232-252.
Costa, P. T. (1996). Work and personality: Use of the NEO‐PI‐R in Industrial/Organisational psychology. Applied Psychology, 45(3), 225-241. doi:10.1111/j.1464-0597.1996.tb00766.x
Costa, P. T., & McCrae, R. R. (2008). The revised NEO personality inventory
(NEO-PI-R). In G. J. Boyle, G. Matthews & D. H. Saklofske (Eds.),
Personality theory and assessment (pp. 179-198). London: SAGE
Publications Ltd.
Hathaway, S. R., & McKinley, J. C. (1943). The Minnesota multiphasic personality inventory, Rev. ed., 2nd printing.
Hathaway, S. R., & McKinley, J. C. (1951). Minnesota multiphasic personality inventory; manual, revised.
Matthews, G., Zeidner, M., & Roberts, R. D. (2012). Emotional intelligence 101. New York: Springer.
McCrae, R. R., & Costa, P. T., Jr. (1999). A five-factor theory of personality. In L. A. Pervin & O. P. John (Eds.), Handbook of personality: Theory and research. New York: Guilford.
* ד”ר שלמה קמעו – סמנכ”ל פיתוח והדרכה במכון גליל. בעל תואר שלישי מהפקולטה לניהול של אונ’ חיפה בתחום הפסיכולוגיה. מרצה במספר מגמות הכשרה לתלמידיM.A. במנהל עסקים בתחום האבולוציה של הרגשות, אינטליגנציה רגשית, סימולציית עסקים ופרקים בפסיכולוגיה חברתית. בעל ידע אקדמי ומעשי נרחב בתחום המיון התעסוקתי בחברות וארגונים. בעבודת הדוקטורט חקר לאורך שנים את מקומה הייחודי של האינטליגנציה הרגשית בהשתלבות חברתית, משימות ניהול ופיקוד ומדדי הצלחה במיון ובהכשרה בקרב צוערי קורס חובלים של חיל הים, זאת לצד מבנים נוספים כמאפייני אישיות ואינטליגנציה כללית.
